חברת נועם טורס בע"מ נ' מועצה אזורית מבואות חרמון ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת המבקשת להורות על מחיקת כתבי הטענות של המשיבים ולחלופין ליתן הוראות בכל הקשור לבקשות המבקשת לעיון במסמכים ולמתן צו למתן תשובות לשאלונים.

2.המבקשת היא חברת הסעות והמשיבים, מועצה אזורית ויושב הראש שלה.

הסכסוך בין הצדדים עניינו, קווי הסעה אותם הפעילה המבקשת.

3. על מנת שהדברים יובנו כהלכה, אבקש לפרוש את השתלשלות ההליכים בתיק זה וכדלהלן.

4.ביום 18.08.10 הגישה המבקשת תובענה מנהלית שעניינה אכיפת הסכם, כך לשיטתה, ותובענה כספית.

במקביל, הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני ולפיו, לא יקיימו המשיבים הליכי מכרז ולא יקבלו החלטות בכל הקשור לקווי הסעה בה זכתה המבקשת בעבר.

5.ביום 18.08.10 החליט כב' השופט עילבוני להיעתר לבקשה באופן חלקי וקבע, כי המשיבים יהיו רשאים לנקוט בהליכי מכרז ואולם, מעטפות המכרז בקשר לקווים נשוא המחלוקת, לא יפתחו. עוד החליט כב' השופט עילבוני, כי עד להחלטה בתובענה לגופה, המבקשת היא זו שתפעיל את קווי ההסעה נשוא המחלוקת.

6.בין לבין התקיימו דיונים בפני הן בבקשה והן בתיק לגופו.

7.בדיון בבקשה לצו ביניים שהתקיים בפני ביום 25.08.10, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה, צו הביניים שניתן על ידי כב' השופט עילבוני יבוטל וכי התובענה המנהלית תתמקד אך ורק בנושא הכספי והאכיפה, תוך שהצדדים היו חלוקים ביניהם בשאלה המשפטית האם יש לבית-המשפט סמכות לדון בסעד האכיפה במסגרת תובענה מנהלית.

עוד סוכם, כי לאחר שיפורסמו תוצאות המכרז החדש תהיה זכאית המבקשת להגיש תובענה אחרת או עתירה אחרת.

8.בדיון שהתקיים בפני ביום 04.10.10, בתיק העיקרי, הגיעו הצדדים לידי הסכמה, כי עתירה מנהלית שהוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיבים תתקבל במובן שנוהל קבלת הצעות ביחס לקווי ההסעה נשוא העתירה יבוטל, ובמקומו יהיו הליכי מכרז כדין והזוכה חדש יהיה זה שיפעיל את קווי ההסעה נשוא ההליכים.

באשר לתובענה המנהלית, הרי שזו תוותר על כנה בכל הקשור לתובענה הכספית שבה.

9.לאור הדברים האלה וביום 7.11.10 הגישה המבקשת בקשה בכתב לפיה, ייתן בית המשפט צו מתן תשובות לשאלונים, צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים וכן בקשה לפיה ישלחו המשיבים למבקשת את כל צילומי המסמכים המבוקשים.

10.מסיבות שונות בקשה זו לא טופלה עד היום. אולם, מכל מקום בתשובות המשיבים נאמר, כי המבקשת רשאית לעיין בכל המסמכים כרצונה במשרדי המועצה, וכי אין שום הוראה המחייבת אותה לשלוח למבקשת צילום מסמכים וכי המשיבים ענו על כל שאלה רלוונטית שכן בית המשפט הגביל את התביעה "רק בשאלות כספיות".

11.אקדים כבר עתה ואומר, כי האמור בתגובה זו אינו מדויק שכן, ביום 2.9.10 החלטתי מפורשות כי על המשיבים להעביר למבקשת את כל המסמכים כמפורט בבקשה מיום 26.8.10.

12.גם לגופם של דברים סבורני, כי צודקת המבקשת במרבית טיעוניה וכדלהלן.

13.ראשית, על שום שבית המשפט הורה על המצאת המסמכים. שנית, כעולה מחלופת המכתבים, הבקשות והתגובות, הרי שהמשיבים מערימים קשיים מיותרים על המבקשת בכל הקשור לצילומי מסמכים וכדו'.

ושלישית, בסעיף 116 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), נאמר מפורשות "לא ציית בעל דין לדרישה לפי תקנה 114 רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת בעל דין שמסר את הדרישה ליתן צו לעיון במסמכים ולהעתקתם במקום ובדרך שיראו לו" (ההדגשה שלי – א.ק.).

בענייננו, המבקשת פנתה כנדרש למשיבים (ראה תצהיר מנהל המבקשת מיום 4.11.10) ובקשותיה לא נענו כלל! רק בתגובה להחלטות בית המשפט וביום 7.11.10 השיבו המשיבים את שהשיבו.